סרי לנקה

העיר גאל (Galle), בירת אזור דרום סרי לנקה, נמצאת כ120 קילומטרים מעיר הבירה קולומבו.
האטרקציה העיקרית של העיר היא המבצר שלה שהיווה במשך שנים את העיר עצמה. גאל התפתחה רבות בשנים האחרונות וגדלה הרבה מעבר לחומות העיר העתיקה. חומות העיר העתיקה עומדות במקומן כבר מהמאה ה16 ושרדו את הקולוניאליזם הפורטוגזי, הולנדי ובריטי. האזור כולו כעת נחשב לבעל חשיבות ארכיאולוגית ואתר מורשת עולמית.

פורטוגל שכבשה את העיר ראשונה, מידי המקומיים בשנת 1587, מיד בנתה חומה סביב העיר, מאזור הנמל ועד הים. ההולנדים השתלטו בתורם על המקום בשנת 1640 והרחיבו את החומות ובכך הפכו את גאל למבצר של ממש. חומות המבצר קיימים עד עצם היום הזה ומהווים אטרקציה למקומיים, תיירים וזוגות אוהבים. סביב אותם חומות, תתקלו ברוכלים שונים שינסו למכור לכם כל מני אוצרות ארכיאולוגיים (מטבעות הולנדיים מאוניות טרופות…). יש להזהר מהם כיוון שחוקים בינלאומיים אוסרים מכירת פריטים שכאלו.

העיר גאל, בשונה מרוב הערים בסרי לנקה, שמרה אוירה ייחודית של תקופות עבר. השליטים השונים של העיר ראו במקום כנקודה אסטרטגית לסחר ושליטה בסרי לנקה ובאזור כולו, לכן דאגו להשקיע ולפתח את העיר. פרט לביצורים השונים שנבנו בעיר וסביבה, אלו הקימו בין היתר מערכת מתוחכמת לניקוז מי גשם ששטפו את העיר בכל סערה.
למרות התפתחותה של העיר, היא ידעה לשמור על אופיה. רוב רחובות העיר, עדין צרים במיוחד ואף נקראים בשמותיהם המקוריים.

אחרי שנוחתים בקולומבו ויוצאים מהאזור העירוני, נתקלים במחזה די יוצא דופן (לנו כתיירים לפחות) ; פילים בחצרות ובכבישים! כן כן, קראתם נכון, אנשים מגדלים פילים.

זו לא חיית מחמד טיפוסית, אך בסרי לנקה עדין קיימים מאות פילים מבויתים. בעבר נעזרו בפילים על מנת להוביל עצים ולטקסים דתיים בעיקר. לפי הערכות בתחילת המאה ה19 אוכלוסיית הפילים באי עמדה על כ30 אלף, אך בשנות ה60 למאה הקודמת מספר זה נפל לקצת פחות מ3000. באותה תקופה החליטה הממשלה להקים בית יתומים לפילים. קיומו של בית היתומים הצדיק את עצמו עוד יותר בהמשך כאשר החלו הקרבות עם המורדים ופילים רבים נפצעו כתוצאה ממוקשים.

בית היתומים לפילים שבפינאוולה (Pinnawela) נפתח לבסוף ב1975 על שטח של כ25 דונמים 80 קילומטרים מעיר הבירה קולומבו, לכיוון קנדי במקום מטע קוקוסים לשעבר. מטרתו של המקום היא לדמות את סביבתם הטבעית של הפילים בסרי לנקה, אך עם קצת עידוד מבני אדם. כך למשל הפילים מובלים פעמיים ביום לנהר הסמוך למקלחת מרעננת והצעירים שביניהם (עד גיל 3) מואכלים בבקבוק מול הקהל הרחב.
כיום פינאוולה מאכלס כ85 פילים אשר הגיעו מסיבות שונות : חלקם ננטשו ע"י בעליהם, אחרים נמצאו לבד בגיל צעיר או נפצעו (במתחם ישנם 2 פילים שנפצעו ממוקשים בשנים האחרונות) או אפילו נולדו במקום.

האתר פופולארי במיוחד בקרב תיירים מחו"ל ומקומיים הפוקדים את המקום בהמוניהם.
כניסה לפארק עולה 2000 רופי (כ20$) בעוד למקומיים המחיר עומד על כעשירית… ניתן לבקש להאכיל את הפילונים, אך תמורת תוספת תשלום כמובן.

אין ספק שביקור במקום מאד מעניין, אך חובבי בעלי החיים שבינינו אולי לא יתחברו למקום כיוון שלמרות הרצון והמטרה הטובים, לא תמיד נעים לראות איך פילון בן שנה קשור לשרשרת ברזל מתחנן לבקבוק חלב בעוד מאד אנשים מריעים סביבו… נקודה למחשבה.