סרי לנקה

העיר גאל (Galle), בירת אזור דרום סרי לנקה, נמצאת כ120 קילומטרים מעיר הבירה קולומבו.
האטרקציה העיקרית של העיר היא המבצר שלה שהיווה במשך שנים את העיר עצמה. גאל התפתחה רבות בשנים האחרונות וגדלה הרבה מעבר לחומות העיר העתיקה. חומות העיר העתיקה עומדות במקומן כבר מהמאה ה16 ושרדו את הקולוניאליזם הפורטוגזי, הולנדי ובריטי. האזור כולו כעת נחשב לבעל חשיבות ארכיאולוגית ואתר מורשת עולמית.

פורטוגל שכבשה את העיר ראשונה, מידי המקומיים בשנת 1587, מיד בנתה חומה סביב העיר, מאזור הנמל ועד הים. ההולנדים השתלטו בתורם על המקום בשנת 1640 והרחיבו את החומות ובכך הפכו את גאל למבצר של ממש. חומות המבצר קיימים עד עצם היום הזה ומהווים אטרקציה למקומיים, תיירים וזוגות אוהבים. סביב אותם חומות, תתקלו ברוכלים שונים שינסו למכור לכם כל מני אוצרות ארכיאולוגיים (מטבעות הולנדיים מאוניות טרופות…). יש להזהר מהם כיוון שחוקים בינלאומיים אוסרים מכירת פריטים שכאלו.

העיר גאל, בשונה מרוב הערים בסרי לנקה, שמרה אוירה ייחודית של תקופות עבר. השליטים השונים של העיר ראו במקום כנקודה אסטרטגית לסחר ושליטה בסרי לנקה ובאזור כולו, לכן דאגו להשקיע ולפתח את העיר. פרט לביצורים השונים שנבנו בעיר וסביבה, אלו הקימו בין היתר מערכת מתוחכמת לניקוז מי גשם ששטפו את העיר בכל סערה.
למרות התפתחותה של העיר, היא ידעה לשמור על אופיה. רוב רחובות העיר, עדין צרים במיוחד ואף נקראים בשמותיהם המקוריים.

סלע סיגיריה ("סימהה גירי" בשפה המקומית = הר אריה) נבנה ע"י המלך קסאפה בשנת 497, הוא למעשה העיר המלכותית שהיא גם מבצר המפאר את התרבות וגדולתה של הציביליזציה הסינהלית. זהו שילוב מדהים של תכנון אורבני, הנדסה, ארכיטקטורה, עיצוב נוף, פיסול ואומנות של המאה החמישית. הסלע אף מוכר כיום כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסקו (UNESCO) הרבה בזכות העניין הארכיאולוגי בו ; זהו אחד האתרים האורבנים המשומרים ביותר בדרום אסיה.

האתרים הגדולים והמפורסמים של סרי לנקה כמו המנזרים, מקדשים בודהיסטים, פסלים… נבנו תחילה כמבנים דתיים. בתחילת דרכה של סרי לנקה, אלו עזרו לתרבות הסינהלית לשרוד ולהתחדש בעקבות פלישות צבאות זרים מדרום הודו, פורטוגל, הולנד ובריטניה.

אהבתו של המלך קסאפה לטבע היתה אחד הגורמים העיקריים לבנייתה של העיר המלכותית הסובבת את הסלע הענק המתנשא לגובה של כ200 מטרים מעל הסביבה ומוקף בגנים, תעלות ויערות טרופיים מרהיבים. כיאה לחובב טבע, ניתן להבחין שהעיר נבנתה על מנת להתאים עצמה לסביבה מבלי לשנות או לפגוע בה.

כיום סיגירה מוכרת לא רק בזכות ההריסות של העיר על ראש הסלע אלא גם בזכות אוסף המבנים, גנים, בריכות, מעברים, תעלות מגן ועוד הנפרשות על שטח של כ2.5 ק"מ מרובעים.